אל תצלמו מקרוב מדי – עדיף לא לצלם פורטרטים בזווית רחבה (כשהזום במצב הרחב ביותר) ומקרוב. צילום של אנשים מקרוב מעוות את הפרופורציות; האף נמצא קרוב יותר לעדשה מאשר האוזניים, מרכז הפנים נראה קרוב בהרבה מאשר הצדדים והתמונה מאד לא מחמיאה. התרחקו 2-3 מטרים, התקרבו בעזרת הזום עד שאתם מרוצים מהתמונה ולחצו. צלמים מקצועיים משתמשים בדרך כלל בזום של 85 מ"מ. כלומר, אם יש לכם עדשה עם זום פי 4, התקריב האולטימטיבי נמצא בדרך כלל קצת לפני אמצע הזום.
רקע מטושטש – כשמצלמים תמונת פורטרט, רוצים שהאדם יבלוט על פני הרקע. דיוקנאות מוצלחים הם אלו בהם האדם מוצג בחדות על פני רקע מטושטש. לכן, הקפידו שהצמצם לא יהיה סגור מדי. כך, גם האדם וגם הרקע ייצאו חדים ותהיה תחרות על תשומת הלב של הצופה. כמעט כל המצלמות הדיגיטליות כוללות מצב של פורטרט, שיסומן באייקון של פנים, או במצלמות הכוללות מצבי צילום רבים – במצב פורטרט (Portrait). בחרו את המצב וצלמו. אם אתם מעדיפים מצב ידני, בחרו צמצם פתוח ככל האפשר (במצב של עדיפות צמצם המסומן על ידי A או Av בחרו צמצם עם מספר קטן ככל האפשר, בין f2.8 ל-f4.0).
גם אז עדיף שהרקע יהיה ניטרלי ולא יסבול מריבוי צבעים. צילום על רקע קיר ירוק, עצים או שמיים הוא מצוין. לחילופין, תוכלו לצלם תמונה עם רקע מטושטש אבל לא ניטרלי. השתדלו שהרקע יביע משהו ויתרום לסיפור. רקע רחוב מטושטש יכול להיות בחירה מצוינת אם הוא מעניין בפני עצמו. אבל זכרו, האדם נמצא במרכז תשומת הלב.
תמונות עם נוף – לפעמים רוצים שגם האדם וגם הנוף יהיו חדים. במקרה זה אל תמקמו את האדם כך שיסתיר את הנוף, אלא שישתלב איתו כמה שיותר. עדיף שהאיש לא יהיה במרכז התמונה, אלא יוקף באנשים מסביבו, ועדיף שיציגו משהו מעניין. הצחיקו אותם שנייה לפני הצילום כך שהחיוך יהיה טבעי. צלמו ומיד צלמו שוב, כשהם לא מצפים לעוד תמונה ומרגישים יותר נינוחים.
בתמונת אדם עם נוף מאחור עשו את ההיפך: סגרו את הצמצם. ככל שתסגרו אותו, כך יגדל עומק השדה ותוכלו להשיג גם אובייקטים קרובים (המצולם) וגם רחוקים (הנוף) בחדות. רק זכרו, בתנאי תאורה לא אופטימאליים התמונה עלולה להיות מטושטשת, כיוון שעומק שדה גדול דורש זמן חשיפה גדול יותר.
רוב המצלמות הדיגיטליות כוללות מצב נוף (אייקון של הר או המילה Landscape), שמאופיין בעומק שדה גדול ובצמצם סגור יותר. השתמשו בו. חלק מהמצלמות כוללות אפילו מצב של פורטרט/נוף משולב (פנים עם הר מאחורה), שעדיף על קודמו.
- צלמו בגובה העיניים של המצולמים – לא מלמעלה ולא מלמטה. אם צריך, התכופפו מעט. כך גם תהיו פחות בולטים בסביבה וגם תשיגו תמונות יותר מחמיאות.
- צלמו ילדים וזקנים – הם פוטוגניים במיוחד. ילדים מקבוצות אתניות שונות ייצאו אפילו טוב יותר, בעוד שלזקנים יש תווי פנים מעניינים.
- צלמו כשהשמש נמוכה – כמו בתשדיר של שיזוף נבון, עדיף לצלם בבוקר ולפנות ערב (עד 10 בבוקר ומארבע אחר הצהריים, בהתאם בעונה), כשהשמש נמוכה. האור רך יותר, נוטה לאדום ומעניק חסד לגון העור. בשעות הצהרים השמש חזקה מדי והאור צורם. התמונה עלולה לצאת בהירה או כהה מדי.
- צלמו בפוזות שונות – צלמו כמה פוזות בכמה הבעות. אם התמונה מבוימת, בקשו מהאדם להזיז את הראש, נסו לצלם אותו כשהראש בזווית ולא ישר מול המצלמה. צלמו רק פנים, חצי גוף או את כל הגוף. בבית תוכלו לבחור את התמונות המוצלחות. זכרו שככל שאתם מצלמים יותר גוף, התמונה תכיל גם יותר רקע, שעלול להיות לא רלוונטי.
- עבדו את התמונה – תוכלו להפוך אותה לשחור-לבן או ספייה. הן יכולות לצאת נפלא אם תנאי האור לא היו אופטימאליים או הצבעים לא עזים. הבהירו, הכהו, חתכו את התמונה. גם לתמונה גרועה לכאורה יש פוטנציאל.
